הערך הכלכלי של החלטות טובות לקראת פרישה מוערך במעל 100 מיליארד ₪ בשנה. שאלונים חשפו חוסר ידע של מבוטחים,ומצביעים על הצורך בהדרכה וייעוץ.

סקירה זו דנה בגורמים המשפיעים על התנהגות פיננסית והחלטות כלכליות של אנשים לקראת פרישה, וכיצד לסייע לפרט בקבלת החלטות נכונות.

השפעת מעמד סוציו-אקונומי על החלטותיהם של משקיעים פרטיים בישראל במהלך המשבר הפיננסי שנגרם עקב מגפת הקורונה.

חלק מסדרת מחקרים המבקשים לאמוד את הקצבאות העתידיות מהרובד התעסוקתי של כוח העבודה הנוכחי ובכך לבחון את הצלחתה ויעילותה של מערכת הפנסיה.

מחקר זה מצא שהכנה נכונה לקראת פרישה מעבודה מעניקה ערך כלכלי עצום למשק, זאת מעבר לשיפור תנאי הפנסיונרים.

מחקר השוואתי בשאלת יחס התחלופה, רמת הרווחה וההתאמה הכלכלית של משקי בית מבוגרים

השאלה במחקר הנוכחי היא האם ניתן להגיע להסדר טוב יותר עבור המבוטחים מאשר האג"ח המיועדות, בתנאי שההוצאה הממשלתית הכרוכה בהסדר זה לא תהיה גבוהה יותר.

בדו"ח בינלאומי זה ינסו לענות על השאלה הבאה: מה ניתן ללמוד מהתבוננות על רפורמות בפנסיה שנעשו במגוון מדינות, כולל ישראל.

מאמר זה מתאר את המהפך שחל בהיקף החיסכון הפנסיוני ובאפיקי החיסכון הפנסיוני בשני העשורים האחרונים.

מאמר זה מציג מגוון רחב של מוצרים מובנים גמישים וחדשניים שיכולים להיות מותאמים אישית לכל מבוטח באופן אישי ומותאם למצבו הפרטני.

סקירה זו מסכמת את הידע העכשווי בארץ ובעולם לגבי תופעת חבות היתר בקרב משקי הבית בכלל ובקרב חייבים צעירים בפרט

דו"ח זה בא לסכם את ממצאי השלב הראשון במחקר, העוסק בהקמת תשתית להתערבות יעילה בהתנהלות הציבור בנושאי פנסיה.

עליית תוחלת החיים תחריף את המחיר הפיננסי הכבד שישלמו הדורות הבאים, אם לא יחול שינוי משמעותי באופן שבו החיסכון הפנסיוני של העובדים מתנהל כיום.

מחקר זה מבקש לבחון את מידת אפקטיביות הטבות המס הפנסיוניות, נוכח החלת פנסיית חובה בקרב מדינות ה-OECD בהשוואה לשיעור העוני הצפוי בעת פרישה.

דויד לייזר פרסם ספר חדש יחד עם תלמידו יהונתן שמש. פרופ' לייזר הרצה על הספר בארץ וברחבי אירופה

תחזיות פנסיוניות המבוססות על נתוני אמת לגבי מאפייני התעסוקה של החוסכים והשכר הפנסיוני המבוטח

אנו מחשיבים את העודפים של חברת הביטוח כביטוח משנה. המבטח מכסה רק חלק מהתביעות, אך בתמורה לכך הוא מקבל חלק מסוים מהכנסת הפרמיום של חברת הביטוח.

המחקר מתבסס על שני בסיסי נתונים ייחודיים העוסקים בצו ההרחבה של פנסית החובה מ-2008.

המאמר מתאר ארבע תבניות חשיבה המאפיינות אנשים בתחום הכלכלי: תפיסה ניאו ליברלית, תפיסה קונספרטיבית, תפיסת הממשלה, ותפיסת היד הנעלמה השלילית.

המאמר מדווח על מחקר שבוצע בשבע מדינות ובוחן כיצד אנשים מסבירים את הסיבות לפרוץ המשבר הכלכלי של שנת 2008.

המחקר בחן את היקף ההעדפה של משיכה קצבתית על פני הונית בישראל.

מחקר זה מראה כי מידת האמון במדיניות הנקבעת על ידי בנק ישראל מושפעת מגורמים כגון מקצועיות ועצמאות.

מאמר זה בוחן את השפעת רפורמת פנסיית החובה שהוחלה על המשק בתחילת שנת 2008.

עבודה זו מתעדת את יצירת שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל ואת הכשלים שהתגלו באופן חד וברור בזמן המשבר הכלכלי העולמי.

במחקר זה נבחנה השפעתו של סוכן ביטוח על בחירת מכשיר חיסכון פנסיוני והאינטראקציה עם רמת פסיכולוגיה כלכלית וגילוי נאות.

המחקר בוחן את היקף תופעת ה-“Annuity-Puzzle” בישראל ואת השפעתם של מאפיינים אישיים על העדפות החוסכים.

המחקר בחן האם הבחירה בתכנית פנסיונית קשורה להמלצתו של סוכן ביטוח וכיצד משפיעים הגילוי הנאות הניתן על ידו ורמת האוריינות הפיננסית של מקבל ההחלטה.

מאמר זה פורסם במסגרת סדרת מחלוקות בכלכלה ומטרתו להפריד בין עובדות לדעות בתחום הפנסיה.

אחריות חברתית תאגידית (CSR) צמחה באופן משמעותי בעשור האחרון. קיימות דעות מגוונות לגבי תפקידם של תאגידים בתוך החברה.

סקירה זו נכתבה לבקשת המועצה הישראלית לצרכנות ומטרתה לבחון את הכשלים העומדים בפני החוסכים לפנסיה.

במאמר הנוכחי נבחנה השאלה: “איך הפרט מגיב לשינויים בהכנסתו הצפויה, במידה וזו ידועה לו?”.

מחקר זה בוחן את מערכת הפנסיה הישראלית על שני רבדיה – ביטוח לאומי וחיסכון פנסיוני.

מחקר זה הוא חלק ממחקר מקיף אשר נועד לבחון את התפתחות מערכת הפנסיה בישראל ולסרטט את דמותה הנוכחית על הישגיה וחולשותיה.

מאמר זה הניח תשתית לחקיקת חוק פנסיית חובה בישראל וביסס את הטענה באמצעות נתונים, חישובים אקטואריים וממצאים מעבודות קודמות.