מחקר זה מבקש לבחון את מידת אפקטיביות הטבות המס הפנסיוניות, נוכח החלת פנסיית חובה בקרב מדינות ה-OECD בהשוואה לשיעור העוני הצפוי בעת פרישה. באמצעות מדגם אקראי שכלל כ- 350 אלף שכירים במדינת ישראל למשך תקופה של 6 שנים (2009-2014), המחקר בחן את שיעור העובדים במשק אשר אינו נהנה מהטבות המס הפנסיוניות. נמצא ששיעור זה עומד על 47%, וכן כל העובדים בעשרוני ההכנסה הראשון עד הרביעי, וכ-55% מהעובדים בעשירון החמישי, כלל אינם נהנים מהטבות המס. כמו כן, מצאנו כי בהתאם למערכת ההפקדות וההטבות הנוכחית, ההכנסה הצפויה בעת פרישה תביא לירידה של בין שלושה לארבעה עשירונים מתחת לקו העוני.
על בסיס ממצאי המחקר, מוצע מנגנון חלופי להטבות המס המוענקות כיום, שיעניק הטבות פנסיוניות שוויוניות לכלל אוכלוסיית העובדים במדינה, ויוביל להגדלת הפנסיה התעסוקתית ולצמצום העוני בגיל פרישה וללא הגדלת תקציב המדינה. ההטבה המוצעת לא תינתן כחסכון במס אלא כהגדלת החיסכון הפנסיוני. קרי, במקום הפחתת מס בהווה, סכומי ההטבה יופקדו בתוכנית חיסכון שתפתח על ידי המדינה, ויתווספו לסכום הפנסיה.