הערך הכלכלי למשק של החלטות טובות לקראת הפרישה הוא מעל 100 מיליארד ₪ לשנה. ההחלטות הן
בנושאים הבאים: היוון רבע מהפנסיה לחמש שנים – 1 מיליארד ₪. קביעה נכונה של אחוזי פנסית השארים –
15.4 מיליארד ₪. פנסיה מובטחת ל-10 שנים 13.8 מיליארד ₪. (יותר אם לתקופה ארוכה יותר). דחיית פרישה
73.9 מיליארד ₪. סה"כ 104.1 מיליארד ₪.
ניתוח השאלונים שערכנו בשלב זה של המחקר מצביע בבירור על הצורך להדריך ולייעץ למבוטחי קרנות הפנסיה
לקראת פרישתם. מאז הרפורמות בקרנות הפנסיה מוטל על הפרטים העול של החלטות בנושאים הנוגעים לפנסיה
ולפרישה. הידע הכללי והספציפי שלהם אינו מספיק, והם זקוקים להדרכה ולייעוץ. מצאנו ארבעה נושאים שנתונים
להחלטתו של הפרט:
דחיית פרישה.
רבים מהמשיבים במדגם שלנו היו מעוניינים לדחות את מועד הפרישה. הסיבות לכך יכולות לנבוע משני כיוונים
הפוכים: ההכרה בכך שאם לא ידחו את הפרישה, הקצבה שלהם תהיה נמוכה. או משום שהעבודה וכל הכרוך בה
נעימה להם גם ללא קשר להכנסה הנוספת.
עזרה לאנשים להתמיד במקום עבודתם לעוד שלוש שנים משמעותית מאוד מבחינת גובה הקצבה – תוספת של כ-
25% לקצבה.
פנסית שארים.
בפנסיה הישנה היה מספר קבוע של 60% כפנסיה לאלמנה. הוא מתאים לעולם שבו האשה לא עבדה. בפנסיה
החדשה הפרט צריך לקבוע אותו. האם לוותר על חלק מהפנסיה לטובת בת או בן הזוג אחר שהחוסך ילך לעולמו?
בשאלה זאת מצאנו שאנשים מוכנים לוותר על ההכנסה שלהם לטובת חלוקה שנתפסת על ידם כשיווניות, אולם
עושים זאת עם הבנה לקויה לגבי מה יביא לתוצאה הרצויה.
ייעוץ מתאים ופרטני המבוסס על נתוני שני בני הזוג יעזור לחוסכים לממש את כוונתם ולהגיע להחלטה מיטבית
עבורם.
פנסיה מובטחת.
אנשים הפורשים לפנסיה ומקבלים אנונה חוששים מההחמצה הגדולה למקרה וילכו לעולמם כעבור שנים מעטות.
תחושתם היא שחסכו לאורך שנים רבות מאוד, ולבסוף יורשיהם לא יהנו באופן מלא ממה שחסכו. תחושה זו חזקה
וכואבת. אולם התקנון מתמודד עם תחושה זאת ומאפשר היום לפורשים להפחית במידת מה את גובה הפנסיה
שלהם לתקופה קצובה (בדקנו עבור עשר שנים) ולהבטיח שיקבלו את מלוא הסכום (הם או יורשיהם) לכל אורך
תקופה זו. מסתבר שאנשים מוכנים לוותר בממוצע על 6% מהקצבה ובלבד שיבטיחו קבלת הסכום.
חישבנו אקטוארית כמה עולה בחירה זאת, ומסתבר שהיא זולה מאוד, כ-0.85% מהקצבה בלבד.
כיוון שכן, רצוי להכין אנשים לאפשרות הזאת, ולידע אותם על קיומה.
בנוסף יש מקום לבחון הכנסה מובטחת גם לתקופה ארוכה יותר, למשל 20 שנה. ברור שהעלות תעלה באופן משמעותי, אבל כנראה עדיין תהיה מתחת למה שאנשים רבים מעוניינים לשלם.
היוון.
רבים מהמשיבים מצהירים שהיו מעוניינים להוון חלק מהחסכונות שלהם בעת הפרישה. המניע לכך הוא בעיקר
החזרי חובות או שייכות למעמד הסוציו כלכלי הנמוך, כך שישנן הוצאות שנדחו מחוסר כסף, ופרישה
יכולה להיות הזדמנות לממש אותן.
ייעוץ והנגשת מידע על אופציה זאת תיטיב עם אנשים אלה.
סיכון מוסרי. בניגוד לתחומים רבים אחרים, בעניין החלטות פנסיוניות זוכים אנשים ביתרון במידע ביחס לגופים
הפיננסים, בכך שהם יודעים את מצב בריאותם יותר טוב מאשר הקרנות. כיוון שכן עניין אותנו לבחון אם מצב
בריאותי לקוי משפיע על ההחלטות החשובות בנושא פנסיה לשארים, היוון או בחירת פנסיה מובטחת. מניתוח
התשובות לסקר עולה שאין שום עדות לכך. נעמיק בנושא זה בדו"ח הסופי.
לעיל הוצגו התובנות העיקריות שעלו מממצאי השאלון שפתחנו והרצנו. הד"ח הסופי ישלב בין תובנות אלה לבין
העולה מסקירת הספרות הענפה שהוצגה בדו"ח הביניים הראשון – הסקירה המתודולוגית.
המחלקה לכלכלה
אוניברסיטת בן גוריון בנגב,
ת.ד 653 באר שבע 8410501