אחד הכלים הבודדים שבעזרתו מייצבת המדינה את שיעורי התשואה של ההשקעות של קרנות הפנסיה הוא אג"ח מדינה מיוחד המונפק לקרנות – אג"ח מיועדות. הוא נושא ריבית צמודה של 4.86% לשנה ומהווה עוגן של תשואה בטוחה על כ- 30% מתיק ההשקעה. המשברים האחרונים, זה של 2008 וזה של 2020 , מדגימים את נחיצותו של   הסדר כזה לאור התנודתיות בשיעורי התשואה של ההשקעות בשוק ההון זאת כיוון שבשיטת הפנסיה הנוכחית, הצבירה במועד הפרישה היא זו שקובעת את גובה הפנסיה. יתרה מזאת, העובדה שמאז 2008 המדינה מחייבת לחסוך לפנסיה, מטילה עליה אחריות עקיפה לפנסיה של האזרחים.

השאלה במחקר הנוכחי היא האם ניתן להגיע להסדר טוב יותר עבור המבוטחים מאשר האג"ח המיועדות, בתנאי שההוצאה הממשלתית הכרוכה בהסדר זה לא תהיה גבוהה יותר. שאלה זו נמצאת בדיון במרחב הציבורי וגם בין האגפים השונים של משרד האוצר ורשות שוק ההון. מטרת מחקר זה היא לתרום לדיון מושכל בחלופות לאג"ח המיועדות. המחקר בודק אפשרות של ביטוח תשואה על חלק דומה מהתיק כמו של האג"ח המיועדות – כ- 30% – שיחליף את המנגנון של האג"ח המיועדות.