"סוכני הביטוח נמצאים בניגוד עניינים: כדאי להם להעביר כסף מחברת פנסיה אחת לשנייה. זו תקלה", אומר פרופ' אביה ספיבק ■ "לציבור יש תלות טוטאלית בייעוץ שהוא מקבל", אומר פרופ' דויד לייזר ■ בראיון משותף, השניים מציעים פתרונות לבעיה ■ לשכת סוכני הביטוח: "מי שחשפו את פרשת סלייס הם סוכני הביטוח"

פרופ’ אביה ספיבק ופרופ’ דויד לייזר מהמרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית, אוניברסיטת בן גוריון, הגישו נייר עמדה במסגרת הקול הקורא לבחינת הרגולציה במכשירי השקעה וחיסכון של האוצר

מסמך של המשרד לשיוויון חברתי שמבוסס על מחקר פרופ' ספיבק לייזר – המשרד לשוויון חברתי וג'וינט-אשל מפרסמים מחקר חדש ממנו עולה כי הכנה נכונה לפרישה משוק העבודה מעניקה ערך כלכלי עצום למשק. המחקר שנערך במרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ממחיש את הצורך בהגברת המודעות בקרב אזרחים לחשיבות הלמידה וההכנה ליציאה לפנסיה וכן בחשיבות הפעלתם של מרכזי הכנה לפרישה, בדומה לאלו שכבר מפעילים המשרד לשוויון חברתי והג'וינט.

פרופ' אביה ספיבק ופרופ' דויד לייזר יחד עם עוד מספר מומחים בתחום הפנסיה, דנים על החלטות פיננסיות שכדאי לקבל לפני גיל הפרישה על מנת לשפר את רמת החיים לאחר הפנסיה.

מדוע הטענות שחינוך פיננסי אינו יעיל הן שגויות, כיצד הבנה של מושגי יסוד תחסוך לנו כסף ומהו הקשר בינה לבין תפקוד תקין ויעיל של המדינה? פרופ' דויד לייזר: "חוסר ההבנה או הבנה לקויה של אנשים בתחום הכלכלי מצירים את צעדיה של הממשלה"

המשרד לשוויון חברתי וג'וינט-אשל מפרסמים מחקר, שנערך ע"י פרופסור אביה ספיבק ופרופסור דויד לייזר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ממנו עולה כי הכנה נכונה לפרישה משוק העבודה מעניקה ערך כלכלי עצום לחוסכים, וממחיש את הצורך בהגברת המודעות בקרב אזרחים לחשיבות הלמידה וההכנה ליציאה לפנסיה

מחקר חדש בדק לראשונה את ההעדפות של אנשים בגילאים הקרובים לפרישה, ובין יתר הגילויים, עלה כי אנשים רבים מוכנים לדחות את גיל הפרישה שלהם בשלוש שנים כדי לקבל תוספת חודשים של 25%

לפי מחקר של המרכז לפנסיה, התוספת הפוטנציאלית לקצבאות המבוטחים בגילי 64-55 שבוחרים לדחות את הפרישה ב-3 שנים עומדת על כ-25%, התוספת מבחירת פנסיית שארים נכונה יכולה לעמוד על כ-9% ובחירת פנסיה מבוטחת ל-10 שנים תוסיף כ-5%.

מחקר חדש של פרופ' אביה ספיבק וד"ר יאיר כוכב, חוקרי המרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן גוריון בנגב מציע שיפור להצעת משרד האוצר להחלפת אגרות החוב המיועדות. בצורה זו הממשלה תוכל לחסוך כסף וגם לשמור על הביטחון של החוסכים לפנסיה.

מחקר חדש של פרופ' אביה ספיבק וד"ר יאיר כוכב, חוקרי המרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן גוריון בנגב מציע שיפור להצעת משרד האוצר להחלפת איגרות החוב המיועדות בביטוח תשואה.

פרופ' דוד לייזר על קורונה, חיסונים וקונספירציות פרועות. צפו

The coronavirus of 2020 was a crisis unlike any this country – well versed in crisis – has ever faced, holding up a mirror to Israeli society.

When compared to developed European countries conducting similar surveys, based on data provided by SHARE, Israeli retirees suffer a greater decline in income than their European neighbors.

התועלת של הורדת השתתפות המעבידים בהפרשות לקרן היא אם כך במקרה הטוב מוטלת בספק. אבל הנזק שלה ודאי: היא תיצור בור בצבירה של העובדים לפנסיה, וכך תקטין את הפנסיה העתידית שלהם. אילו נזקים אנו צופים לטווח הארוך? וכיצד זה ישפיע על הצעירים שבנינו?

הפנסיה תשפיע דרמטית על חיינו, ולמרות זאת עבור רובנו היא קופסה שחורה. מחקר חדש של דויד לייזר, פרופסור לפסיכולוגיה כלכלית מאוניברסיטת בן גוריון, חושף נתונים מטרידים שעלולים לעלות לנו מאות אלפי שקלים.

שיעור אבטלה גבוה בשילוב ימי הזכאות לאבטלה המועטים שמגיעים לצעירים, מובילים לפגיעה גם בקצבאות הפנסיה העתידית. כיצד יושפעו הצעירים והמבוגרים בעקבות היעדר ההפרשות בתקופת החל"ת או בעת פיטורים?

As COVID-19 continues to spread, a long period of isolation may make humans feel depressed and powerless. Prof David Leiser marks the differences between how people of different age groups react to the time of crisis in different ways.

כשעוצרים את גלגלי המשק, והבורסה צונחת למעמקים, יש לכך השפעות מיידיות על רשתות הביטחון הסוציאליות. נתייחס כאן לשתי סוגיות משמעותיות כאלה שחשוב לתת עליהן את הדעת.

משבר הקורונה כבר חרג מזמן מגבולות התחום הרפואי. הוא מערב את כל תחומי החיים, וככזה הוא מציף סוגיות מעולם הפסיכולוגיה היישומית הנוגעות בהתנהגות אנושית וקבלת החלטות בזמן חירום. בכתבה זו נציג מספר תובנות מבוססות מדע הרלבנטיות במיוחד לימים אלו.

As more and more offices all over the world are converting to smart-working, can online conferences and events represent a valid alternative to in-person meetings?

פסק דין חדש עוסק בהיקף הביטוח הפנסיוני המחויב מפנסיית החובה. הוא קובע בבירור שאין על המעסיק חובה לבטח את העובד בביטוח נכות, למרות שפנסיית החובה קבעה שפנסיית הנכות היא אחד מיסודות הביטוח הפנסיוני. מהו המהלך המשפטי-אידיאולוגי שקורה כאן?

Israeli government set up an inter-ministerial team to investigate how to conduct behavioral economics experiments in Israel, and how to implement international findings.

פרופ' דויד לייזר, נשיא האגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה כלכלית, מנסה לשנות את גישת משרד האוצר כדי לגרום לצרכן הפנסיוני להפסיק להדחיק את ההחלטה החשובה בחייו

דויד לייזר, פרופסור לפסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן גוריון, מסביר שמבחינה קוגניטיבית הציבור הרחב לא יכול להבין כלכלה. ושכדי להתמודד עם החוסר ההבנה אנחנו מפתחים טכניקות שטחיות: "אנשים מצפים למדיניות לטווח הקצר, אבל היא לא תפתור את הבעיה".

בעקבות דו"ח מבקר המדינה על שוק הפנסיה בישראל, בטור זה פרופ' אביה ספיבק מציע הקצאה חלופית של אגרות חוב ייעודיות שיכולות להפחית את אי השיווין.

לאחר 7 שנים של מדיניות מוניטרית מרחיבה, צצות שאלות רבות לגבי ההמשך. האם נחישותם של הבנקים המרכזיים תניב פרי, והאינפלציה תגיע לבסוף? או שמא ירידת המחירים של החודשים האחרונים תיהפך לרווחת, והר החובות ימשיך לגבּוה?

Prof. Avia Spivak and Prof. David Leiser examine the effectiveness of the A Second Chance program, a rehabilitation program run by the Yedidim organization and publicly funded by the Ministries of Absorption and Social Affairs.

הפרופ' לפסיכולוגיה דוד לייזר הגיע למסקנה עגומה: "אנשים מפתחים הבנה על כלכלה – ולא יודעים שהיא מוטעית". קוראים את הכתבה הזאת? כנראה שאתם מבינים בכלכלה הרבה פחות ממה שאתם חושבים