ניירות עמדה

שרית מנחם-כרמי, אביה ספיבק

|

ספטמבר, 2018

רפורמת ה-DC: האם הצליחה? שיעורי התחלופה של הפנסיה

הפנסיה הצוברת היא על פניו השיטה הכי הגיונית לדאוג לגיל הפרישה, מה גם שהיא משולבת עם ביטוח שארים וביטוח נכות. יחסוך העובד, יקבל תשואה על חסכונותיו ובסוף יהפוך את הכל לקצבת זקנה. אם כך השאלה לגבי ההצלחה של הפנסיה היא לאיזה שיעורי תחלופה היא מביאה, כלומר, כמה אחוזים מהשכר מתקבלים בפנסיה. זוהי שאלה אמפירית. השאלה היא כמה מפרישים לפנסיה, כמה יורד מההפרשות לדמי ניהול וביטוחים ועל הסכום שנשאר – איזו תשואה מתקבלת. הכי פשוט הוא לראות כמה כסף נצבר, ואם הוא מספיק לפנסיה טובה. אבל כיון שבפנסיה החדשה כמעט ואין עדיין פנסיונרים, כי היא התחילה בשנת 1995 עם אנשים בגילאים של תחילת העבודה, [הקודמים היו מבוטחים בפנסיה הותיקה] יש צורך לערוך תחזיות על פי הנתונים שבידינו כדי לראות עד כמה הצבירה שכבר קרתה והצבירה שעוד צפוייה יבטיחו פנסיה לעתיד.

החישובים שלנו מראים שבאופן ריאליסטי שיעורי התחלופה של הפנסיה ינועו סביב 35 אחוזים, חצי מהסטנדרט הרגיל שעוצב על ידי ביסמרק שהוא 70 אחוזים. לפי הניתוח שלנו יש לעשות את הצעדים הבאים כדי למנוע את התוצאות הללו:

  • בראש ובראשונה יש צורך ליצור מערכת נתונים אמינה ומקצועית שתאפשר לנתח ולעקוב אחרי הפנסיה, כדי לראות את השפעת צעדי מדיניות על הפנסיה הצפוייה, וכן גם שינויים בשוק העבודה ובדמוגרפיה. המחקר העכשווי בעולם בנושאי הפנסיה משתדל להשתמש בנתונים אדמיניסטרטיביים, שמקורם בקובצי מס אשר משולבים עם קבצים אחרים כגון: מפקד האוכלוסין. השימוש הנפוץ במספר תעודת זהות מקל על השילובים הללו, אם כי הוא גם מצריך אמצעים משפטיים השומרים על חיסיון הפרטים.
  • להעלות את השכר המבוטח לפנסיה עד כל השכר, ולא לפטור את הבונוסים, המשמרות, השעות הנוספות, החזר ההוצאות וכו' מהחובה להפריש לפנסיה.
  • לבצע אכיפה יעילה של הסכם פנסית חובה בעזרת נתוני המעסיקים שמגיעים לביטוח הלאומי ולמס הכנסה.
  • לדאוג לרציפות תעסוקתית בעזרת הסברה, אמצעים רגולטוריים ותמריצים פיסקאליים.
  • להקשות על משיכת פיצויי הפיטורין בעזרת הסברה, אמצעים רגולטוריים ותמריצים פיסקאליים.
  • במקום שיש תשלומים ממשלתיים עבור אבטלה או חופשת לידה יש להפריש מתשלומים אלו לקרנות הפנסיה כדי להמשיך את רציפות החיסכון ואת הביטוחים של הקרנות.
  • אין צורך להוריד יותר את דמי הניהול שנמצאים ברמות כאלו שאינם גורעים הרבה מהצבירה לפנסיה.
  • יש להתמקד בתשואות של הטווח הארוך של הקרנות כאשר מעודדים את התחרות ביניהן.
  • צריך לפתור את הסתירה החוקית בין צו ההרחבה המחייב קרן פנסיה מקיפה לבין החקיקה מ-2004 שאינה מחייבת אותה. ייתכן שהגיע הזמן לחוקק חוק פנסיה כולל, שיפתור לא רק את הבעיה הזו.
  • צריך לשקול להחליף את אגרות החוב המיועדות על כ-30 אחוזים מהתיק בביטוח תשואה ממשלתי.

ניירות עמדה נוספים

גילוי נאות של סוכני הביטוח
דויד לייזר, אביה ספיבק
עד כמה משפיע גילוי נאות מצד סוכני הביטוח על איכות קבלת ההחלטות של לקוחותיהם?
החלפת אג"ח מיועדות באופציות: איך גם לחסוך לממשלה כסף וגם לשמור על הביטחון של החוסכים לפנסיה
אביה ספיבק, יאיר כוכב
אג"ח מיועדות: איך מחליפים בביטחון ובזול?
המוסד לביטוח לאומי, היחסים שלו עם תקציב המדינה והיציבות שלו לטווח הארוך
אביה ספיבק
כיצד מממן המוסד לביטוח לאומי את הוצאותיו הענקיות? ומדוע צפויה בעית מימון בעתיד?
רפורמת ה-DC: האם הצליחה? שיעורי התחלופה של הפנסיה
שרית מנחם-כרמי, אביה ספיבק
השאלה לגבי ההצלחה של הפנסיה היא לאיזה שיעורי תחלופה היא מביאה, כלומר, כמה אחוזים מהשכר מתקבלים בפנסיה. זוהי שאלה אמפירית.
סתירות בתוך החקיקה הפנסיונית: לקחים מפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שאושר ע"י הבג"ץ
אביה ספיבק
האם מעביד שעומד בדרישות פנסית החובה משנת 2008 חייב לבטח את עובדיו בביטוח נכות ושארים? לקחים מפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שאושר ע"י