התכנית לחקר ביטחון סוציאלי, עוני וקיטוב מתמקדת בהבנת המצב החברתי-כלכלי בהקשר לעוני, אי שוויון וקיטוב, בדגש על חקר השפעת כלי המדיניות הרלוונטיים לתופעות אלה. התכנית נועדה לחקור באופן יסודי גורמים לעוני ואי-שוויון, ולהתוות דרכים והצעות מדיניות לצמצומם באמצעות רפורמות חברתיות ומבניות.

מטרות התכנית: לחקור את הגורמים לעוני, אי-שוויון וקיטוב חברתי-כלכלי ולהתוות דרכים והצעות מדיניות לצמצום תופעות אלה ולחיזוק הביטחון הסוציאלי, ובפרט הביטוח הסוציאלי, באמצעות שימוש במאגרי נתונים ישראלים (חדרי מחקר של הלמ"ס והביטוח הלאומי) ובבסיסי נתונים בין-לאומיים ייחודיים של SHARE, OECD, LIS, IMF, WorldBank ,UNDP, Eurostat ועוד). במסגרת זו התכנית תדגיש רפורמות בתחומי החסכון ארוך הטווח, הפנסיות וכלים כגון חסכון לכל ילד, הכנסה בסיסית לכל, שיישומן עדיין בשלבי פיתוח.

בראש התוכנית עומדים פרופ' דניאל גוטליב (לשעבר סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי) ופרופ' אביעד טור-סיני.
סטודנטים וסטודנטיות המעוניינת להשתלב במחקר בתוכנית מוזמנים ליצור קשר.

רשימת נושאי המחקר כוללת בין היתר סוגיות בנושאים הבאים:

• חיזוק הקיימות ארוכת הטווח של הביטוח הסוציאלי: תכנית להשגת איתנות פיננסית תוך שמירה על איתנות חברתית כדוגמת מדיניות של הצמדת גיל "פרישה" לתוחלת החיים בבריאות.
• סילוק עיוותים של גילנות, אפליה מגדרית, אפליה במעמד הביטוחי. (עצמאים מול שכירים, עקרות בית) בתחום מדיניות הביטחון הסוציאלי (למשל בתחומי האבטלה, הבטחת הכנסה, מענק העבודה ועוד).
• הגברת מיצוי זכויות באמצעות ביטול או החלשת מבחני הכנסה, למשל בקצבת הסיעוד, הבטחת הכנסה ועוד.
• שילוב בין מדיניות ביטחון סוציאלי למדיניות שוק ההון והפנסיה: מודלים של חסכון מלידה למימון קצבאות שונות.
• טיפול בבעלי חוב: חקר המינימום למחייה בכבוד וגזירת תכניות החזר חובות והפטר מתשלום חוב, תוך התחשבות מרבית בזכויות הנושה.
• מודלים להסבר העוני ודרכו לחיזוי עוני.
• בניית מודל של מיקרו-מאקרו סימולציה כמקובל במכוני מחקר שונים בעולם, לצורך מתן יעוץ מדיניות זמין ומהיר. מטרת הפרויקט, לאפשר לקובעי מדיניות לקבל תשובות מהירות, זמינות ומבוססות נתונים באמצעות הפעלת המודל על ידי מומחים של התכנית. המודל יכלול ניתוח השפעה של כלים כגון קצבאות שונות, דיסריגרד, שיעור קיזוז, UBI, מענק עבודה (NIT), רפורמות במס הכנסה ומע"מ, דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות וכו'. המודל יאפשר גם לבחון השפעות של שינויים דמוגרפיים, זעזועים מקריים, משברים, מחזור עסקים וכו'.
• בניית משוואות התאמה (matching functions) למחקרים השונים, כדי להעשיר את המידע הקיים במאגרים מינהליים בחדרי המחקר שבהם נפעל (על כלל האוכלוסיה) במשתנים שחסרים שם אך קיימים בסקרים שונים. תוספת משתנים שייבנו על בסיס מחקר אקונומטרי מתקדם מאפשרת לשפר באופן משמעותי את הניתוח הכלכלי במודלים המצוינים לעיל.